נקודות עיקריות

1920
הקים את הקואופרטיב האמנותי ביפו ואת הסטודיו לאמנים בגימנסיה הרצליה, שם נתן שיעורים בציור ופיסול.

​

1924
הצייר ההולנדי פייט מונדריאן רכש שניים מציוריו האבסטרקטיים עבור אוסף אנגלי.

​

1925
פתח את בית הספר לאמנות של ההסתדרות בתל אביב.

​

1925-1930
בין תלמידיו היו שמשון הולצמן, מרדכי לוי, דוד הנדלר, יוסף קוסונוגי וציונה תג'ר. הוא היה mentor לתלמידי בצלאל אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן, משה קסטל ואריה ארוך. כל מי שלמד אצלו ספג את ההשפעה הצרפתית, ורבים מהם הלכו ללמוד בפריז בשנות ה-20 וה-30.

​

1934
הציג בתיאטרון "האוהל" את עבודתו האבסטרקטית, קומפוזיציות של צורות גיאומטריות, ולצידן ציורי נוף. התערוכה באוהל נקראה "אמנים מודרניים", תגובת תל אביב לאמנות השמרנית של בצלאל בתערוכת מגדל דוד בירושלים.

​

1934
עיצב את קרנבל "עדלאידע" בתל אביב.

​

1936
החל לעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון "האוהל". הוא ימשיך לעסוק בעבודות אלו עד 1949, תוך המשך עבודתו הן עבור תיאטרון "האוהל" והן עבור תיאטרון "הבימה". במהלך אותה תקופה גם צייר פורטרטים של כמה שחקנים מפורסמים שעבדו בתיאטראות המדוברים.

​

1948
בשנת עצמאות ישראל, התבקש לתעד את האירועים ההיסטוריים בהקמת המדינה. צייר את המפגש הראשון של הכנסת וכן את המפגש הראשון של מטכ"ל צה"ל. הוא גם צייר פורטרטים של 120 חברי הכנסת הראשונים.

​

1949
הפך לאחד ממייסדי "קריית האמנים בצפת". הוא בחר להרחיק את עצמו מרוב האמנים במקום דבר שהוביל לתסכול וקנאה כלפיו.

​

1950
הציג את עבודותיו בביאנלה ה-25 וה-26 בונציה, מייצג את ישראל. בשנת 1952 הציג שוב בפריז.

​

1954
למד עבודות זכוכית בצרפת ויצר ויטראז'ים, שהוזמנו על ידי הברונית אליקס דה רוטשילד עבור כנסייה בנורמנדי בצפון צרפת.

​

1973
ביתו נפתח מחדש כמוזיאון; מוזיאון פרנקל פרנל.

​

1979
ערך תערוכת יחיד ב"אורנז'רי" המפורסם בפריז, לציון יום הולדתו ה-80; נפתחה על ידי נשיא הסנאט הצרפתי, אלן פוהר